החלטה בתיק תא"מ 27568-04-11

1.         בפני מס' בקשות שהגישו הצדדים בתביעה זו שעילתה חוב כספי נטען בגין עבודות שביצע התובע, לטענתו, עבור הנתבעת בהתאם להסכם מיום 12.3.06. התביעה הוגשה מלכתחילה ע"י התובע ואביו ואולם בהתאם להחלטת כב' הרשמת מיום 21.10.12 הותר תיקון כתב התביעה באופן שהתובע 2 נמחק מכתב התביעה.

            לאחר שעיינתי בטענות הצדדים להלן הכרעתי:

2.         בקשת הנתבעת להגשת תצהירים - טוב היה אילו לא הייתה הנתבעת מגישה בקשה מיותרת זאת.

בהתאם לתקנה 214 ט' לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד, המועד להגשת תצהירי עדות ראשית הינו 45 יום לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע ביהמ"ש מועד אחר להגשת תצהירים.

כתב ההגנה המתוקן הוגש ע"י הנתבעת ביום 19.12.12 ולפיכך טרם חלף המועד להגשת תצהיריה. הנתבעת רשאית להגיש תצהירים אשר יתמכו בגרסתה ולא היה כלל צורך בקשה זו.

בהערת אגב אציין כי הפניית הנתבעת לתקנה 214 ג' לתקנות כלל לא רלוונטית שכן בתקנה זו מדובר בתצהיר לאקוני הנלווה לכתבי הטענות, שעה שהתצהירים אותם מבקשת הנתבעת לצרף הינם תצהירים מפורטים לתמיכה בגרסתה ואותם הינה רשאית להגיש כאמור במסגרת תצהירי עדותה.

3.         בקשת הנתבעת למשלוח הודעת צד ג' - בניגוד לנטען ע"י התובע, הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ביום 19.12.12 אליו נלוותה בקשה למשלוח הודעת צד ג'.

אמנם המדובר בהליך המתברר בסדר דין מהיר, יחד עם זאת ככל שקיים טעם העונה על הדרישות המהותיות שנקבעו בתקנה 216 לתקנות וככל שאין המדובר בסרבול ועיכוב מיותר בבירור התביעה, רשאי ביהמ"ש להתיר משלוח ההודעה.

לא מצאתי נימוק ממשי שלא להתיר משלוח ההודעה. טענתה של הנתבעת הינה כי ההתקשרות נערכה עם צד ג' ולא עם התובע וכי צד ג' הוא שקיבל תשלומים בגין העבודות והוא אף זה שאחראי לנזקים כתוצאה מביצוע העבודות ברשלנות.

על פני הדברים, לנתבעת עילת תביעה כלפי צד ג' הראויה לבירור ביחד עם תביעה זו ואין לחסום בירורה, כאמור. התרת משלוח ההודעה לא תסרבל ותאריך את הדיון ללא צורך שכן מימלא טענות הגנתה של הנתבעת שלובות בטענותיה כנגד צד ג'.

            לפיכך, אני מתירה הגשת הודעת צד ג', כמבוקש.

4.         בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים - אמנם תקנה 214 ח' לתקנות, שוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות, על הליך בסדר דין מהיר. אולם זאת, מתוך נקודת הנחה שבעל הדין יגלה את המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן, יורה ביהמ"ש לגלות את המסמך, לאחר בחינה אם אכן הוא רלוונטי למחלוקת בין הצדדים.

            ראו כהן וקליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" בעמ' 39-40:

"העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ש"ח אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214 ח', השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך של סדר דין מהיר יוצאת מנקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים".

לצרכי גילוי ועיון לא נדרש שהרלוונטיות של מסמכים שהתבקשו תהא ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. עמדה זו תקפה גם בהליך המתנהל בסדר דין מהיר. ראה בש"א (של' ת"א) 156307/03 לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ נ. עו"ד גיל כהן, פ"ס תשס"ב (3) 655 (2003) " העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת ... ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה .... ".

            לגופם של מסמכים:

ההסכם המקורי ותכניות הבניה - לאור הצהרתו של התובע (ראה סעיף 6 ו-8 לתצהיר שצורף לתגובה לבקשה), ההסכם המקורי וכן תכניות הבניה, נשארו ברשות הנתבעת ואינם בידיו. כל עוד עומד התובע על הצהרתו כי המסמכים אינם ברשותו, ברי כי לא ניתן לחייבו בהמצאתם (גם אם, לטענת הנתבעת, אין אמת בהצהרתו).

אישור רישום ברשם הקבלנים ואישור ניהול כספים - הנתבעת טענה כי ההתקשרות לביצוע העבודות לא נערכה עם התובע וכתמיכה בכך טענה כי התובע אינו קבלן רשום ואף אין לו תיק במס הכנסה. התובע הכחיש טענות אלו ולפיכך האישורים נדרשים לעניין הפלוגתא שבין הצדדים (וזאת מבלי להביע עמדה, האם חלה על התובע חובה להיות קבלן רשום, בנסיבות).

לפיכך, אני מורה לתובע להמציא לעיון הנתבעת תוך 7 ימים אישורים כאמור.